ביום 16/5/17 פורסם בספר החוקים חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים –הוראת שעה) (התשע"ז -2017). בהוראת השעה הוגדלו  נקודות הזיכוי לאם ולאב עבור ילדיהם עד גיל חמש ,לשנים 2017 ו-2018 בלבד.

בהתאם להוראת השעה יינתנו לכל אחד מההורים נקודות זיכוי בגין ילדיהם כמפורט להלן:

בשנת הלידה  – 1.5 נקודת זיכוי , בגילאים שנה עד חמש (ילד שטרם מלאו לו שש בשנת המס)  – 2.5 נקודות זיכוי.

בנוסף, הוראת השעה נותנת לאם בלבד    את האפשרות להעביר נקודת זיכוי אחת (מתוך 1.5 נקודות הזיכוי),בגין כל  אחד מילדיה  שנולד באחת משתי שנות המס (2017 או 2018) ,משנת הלידה לשנה העוקבת.  יובהר כי לא חל שינוי במספר נקודות הזיכוי בגין ילדים מגיל 6 ואילך.

להלן טבלה המסכמת את הוראת השעה:

נקודות זיכוי לאישה:

נקודות זיכוי לגבר:

הפוסט הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה (התשע"ז -2017) הופיע ראשון בלריסה גולקו

ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הצעת שר האוצר ורשות המיסים לתקן את סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי אילת ,כך שהזיכוי הניתן מכוחו יינתן כנגד ההכנסה החייבת מיגיעה אישית של התושבים ,ולא רק מהכנסתם מעבודה ,מעסק או ממשלח יד ,כך גם מי שיקבל הכנסה מקצבה יהיה זכאי לזיכוי מהמס החל על הכנסתו .

כיום הסעיף קובע כי מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אילת ,זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור 10% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית ,עד לסכום של 241,080 ₪ ,שנצמחה או הופקה באזור אילת או באזור חבל אילות. בתיקון לחוק מוצע להשוות הטבה זו להטבה שמקבלים תושבי יישובים מוטבים אחרים ,ולקבוע כי הזיכוי יינתן לתושבי אילת גם לגבי הכנסה מקצבה המשולמת על ידי מעסיק לשעבר או על ידי קופת גמל לקצבה.

הפוסט הקלה במס לתושבי אילת תורחב ותחול גם על הכנסה מפנסיה הופיע ראשון בלריסה גולקו

לאחרונה נודע כי רשות המיסים עומדת על דעתה כי אסור להשתמש ביומן רכב  לקביעת שווי שימוש ברכב צמוד לעובד

ההנחיה קובעת כי יש לקבוע שווי שימוש ברכב צמוד לעובד  רק לפי התקנות באופן גלובלי , לפי 2.48% משווי הרכב בעת מכירתו לראשונה על ידי היבואן.

יש סיכויים גבוהים על פי הפסיקה שניתנה בעבר בבתי המשפט בעניינים דומים ,כי עמדת רשות המיסים הנ"ל לא תתקבל בביקורת שיפוטית.

להיפך ,מרבית הפסיקה שניתנה בדיני המס תומכת דווקא במס אמת על הכנסות וטובות הנאה ולא במיסוי על בסיס אומדנים משוערים.

בכלל ,עמדה זו של רשות המיסים אינה ברורה כלל ועיקר ואף פוגעת בגביית מס אמת .הרי דווקא השימוש ביומן רכב על פי מערכת המנוהלת על ידי חברה חיצונית ,כגון: איתוראן או פוינטר ,ומבוססת על דיווחי GPS  ,מאפשרת יתרונות רבים, המועילים לגביית מס אמת וליעילות המשקית בכלל ,בין היתר, באלמנטים הבאים:

• זיהוי לקוחות– מערכת הבקרה על כל נסיעות הנהגים ,מאפשרת לרשות המיסים לזהות את כל הלקוחות שאליהם נוסעים הנהגים, מועדי הנסיעות ואתרי העבודה. בכך, יש שקיפות וגילוי רבים לרשות המיסים בדבר פעילות העסק . ובעקיפין ,הגברת דיווחי אמת ומניעת העלמות מס.

• זיהוי עובדים– המערכת מזהה את כל העובדים לפי פרויקט ולקוח על פי נסיעתם ,ובכך מאפשרת פיקוח יעיל יותר של המעביד ,כמו גם של רשות המיסים על ניהול ורווחיות הפרויקט.
• זיהוי עבודות "צדדיות" של העובדים– רישום ומעקב על כל הנסיעות ברכב ,מאפשר מניעת "עבודות צדדיות" של העובד ,הנעשות על ידי שימוש ברכב המעביד ,ובכך מונעת העלמות מס.
• זיהוי נכונות ניכוי הוצאות הדלק והטיפולים ברכב– רישומי הנסיעות מאפשרים פיקוח מדויק על הוצאות הטיפולים ברכב במוסכים ועל הוצאות תדלוק הרכב .
• פיקוח צמוד של המעביד – העובדה כי המעביד נדרש לבדיקה חודשית שוטפת של נסיעות העובד בכל חודש ,כדי לוודא את רישום הנסיעה כעסקית או פרטית ,מאפשרת פיקוח הדוק וצמוד של המעביד על פעילות העובדים ובכך מגבירה את יעילות העבודה לתועלת המשק כולו.

מדובר ככל הנראה בהנחיה שגויה אשר טוב היה אם הייתה נשקלת מחדש על ידי רשות המיסים.

הפוסט רשות המיסים מזהירה נגד שימוש ביומן רכב לקביעת שווי רכב צמוד. הופיע ראשון בלריסה גולקו

שאלה:
ניהול ושליטה של חברה זרה מתבצע בישראל .כיצד על החברה לפתוח תיק ולדווח לרשות המיסים (מס הכנסה) ?

פתיחת תיק לחברה זרה .
חברת חוץ המעוניינת לקיים פעילות עסקית בישראל חייבת להירשם ברשם החברות .ע"פ סעיף 1 (לחוק החברות ,התשנ"ט 1999) אשר קובע: "חברת חוץ –תאגיד ,למעט שותפות ,שהתאגד מחוץ לישראל".

מסמכים הנדרשים לרישום חברת חוץ ברשם החברות :
הבקשה לרישום חברת חוץ תוגש לרשם החברות בתוך חודש מהקמת מקום העסקים ,ויצורפו לה מסמכים הבאים:
1. תעודת התאגדות – יש להגיש תעודת התאגדות ממדינת המקור. במקרים שבהם מדינת המקור לא מנפיקה תעודת התאגדות ,עורך הדין המגיש את בקשת הרישום יאשר בכתב כי במדינת המקור לא מונפקת תעודת התאגדות ועליו לצרף אישור רשמי ממדינת המקור שיש בו כדי להעיד כי החברה רשומה במרשם החברות במדינת המקור.
2. תרגום נוטריוני של תעודת התאגדות לעברית.
3. תקנון ההתאגדות ותרגום נוטריוני לעברית של התקנון.
4. אישור סטאטוס ממדינת המקור מתורגם לעברית שיש בו כדי להעיד כי החברה פעילה .
5. ייפוי כוח לתושב ישראל ,מקור או העתק נאמן למקור של ייפוי כוח או כתב הרשאה ,המייפה את כוחו של אדם היושב כרגיל בישראל לפעול בשם החברה בישראל בכל דבר ועניין ,ואשר כולל את מספר זהותו ואת מענו.
6. הודעה המפרטת את שמו ואת מענו של האדם היושב בישראל המורשה לקבל בעבור החברה כתבי דין והודעות.
7. רשימת הדירקטורים של החברה – הרשימה תכלול את מספרי הדרכון (של תושבי החוץ) ואת שם מדינת האזרחות או מספרי זהות ישראליים.
8. אסמכתא מקורית על תשלום אגרת רישום חברת חוץ .

נוסף על רישום ברשם החברות ,פעילות עסקית בישראל מחייבת פתיחת תיק ורישום ברשויות המס בישראל ( מע"מ, מס הכנסה, וביטוח לאומי) טרם התחלת הפעילות העסקית.
הליך פתיחת התיקים במע"מ, במס הכנסה ,ובביטוח לאומי זהה להליך פתיחת תיקים של חברה שהתאגדה בישראל.
עם זאת , ישנה דרישה למינוי נציג לחברה זרה.

מינוי נציג.
סעיף 60 לחוק מע"מ קובע שיש למנות נציג לחברת חוץ המנהלת עסקים בישראל . על פי סעיף 60 לחוק מע"מ ,בתוך 30 יום ממועד תחילת פעילותו העסקית בישראל על עוסק זר מוטלת חובה להודיע למנהל מע"מ מיהו נציגו המקומי .הנציג יכול להיות יחיד שמקום מושבו הקבוע מצוי בישראל ,או תאגיד הרשום בישראל .
נוסף על כך , בתיקון 132 לפקודה נכנס לתוקף סעיף 68ב' לפקודה ,הקובע כי תושב חוץ אשר נדרש למנות נציג על פי סעיף 60 לחוק מע"מ ,נדרש למנות נציג גם לצורכי פקודת מס הכנסה . תפקידו של נציגו של תושב החוץ הוא להיות מיופה כוח להגשת דיווחים לרשות המיסים, אך גם לצורך קבלת כספים בעבור תושב החוץ ולכל דבר אחר הנדרש על פי דין בישראל.

הפוסט חברה זרה שהניהול והשליטה שלה בישראל – דיווח לצורכי מס. הופיע ראשון בלריסה גולקו

כאשר מגיעים מבקרים ממס הכנסה, שלב ראשון אין להיכנס ללחץ/פאניקה.

לאחר מספר נשימות לצורך רגיעה סגרו את העסק שלכם ורק לאחר מכן התחילו את הביקורת.
במידה וישנם לקוחות בעסקכם,תציעו למבקרים ממס הכנסה מים או קפה, סיימו את הטיפול בלקוחות הקיימים ותמנעו כניסה של לקוחות חדשים.
לאחר שהינך פנוי במלואו למבקרים, החלו את הביקורת.
ביקורת ניהול ספרים כוללת בדרך כלל מספר אלמנטים:
1. בדיקת הקופה – האם יש התאמה בין סרט הקופה היומי לבין ספירת מזומן+שיקים+כרטיסי אשראי. לצורך זה מדפיסים X מהקופה (לא Z לסיכום היום), ומשווים אותו לתוכן הקופה.
יש להקדיש את מלוא תשומת ליבך לספירת המזומנים בכדי למנוע בלבול, במידה והמבקרים מתעקשים לספור לבד את המזונים, תבצע את הספירה פעם נוספת בעצמך ותוודא כי תוצאתך זהה לספירה של המבקרים.

איך נספור את הכסף נכון?
א) הפרד את השטרות מהמטבעות.
ב) החל את ספירת השטרות, כאשר הספירה תתבצע באופן הבא:
ב.1. ספור את השטרות מהגדול לקטן.
ב.2. רשום על דף את כמות השטרות לכל שטר בנפרד.
ב.3. סכם את הסכומים.
ג) כעת עבור לספירת המטבעות, גם כאן השתמש באותה השיטה וספור מן הגדול לקטן.
יש להקפיד שכמובן תמיד תהיה התאמה, ובתחילת יום – אם יש כסף שמוכנס לקופה כעודף – יש לרשום אותו בהתאם על מנת שלא יתחדש כהכנסה שלא נרשמה בקופה אבל נכנסה אליה…

2. יש להקפיד לשמור את כל ה-זדים (סיכומים יומיים) בתוך הקופה עד להעברה להנהלת החשבונות, על מנת שלא יאבדו, ושאם בביקורת תתבקשו להציג את אחד הסיכומים היומיים – שלא יחסר.

3. רישום חשבוניות ידניות )למי שאין קופה( יש להקפיד על רישום כרונולוגי מסודר בפנקס, ועל רישום של שם הלקוח, השירות או המוצר שנמכר, ועלותו. את המקור (בדרך כלל צבע לבן) יש לתלוש ולמסור ללקוח. אם הלקוח עזב בטרם לקח את החשבונית – יש לזרוק את הספח הלבן. בשום אופן לא להשאיר את המקור הלבן בפנקס, כי זה מעלה חשד של רישום מאוחר ורטרואקטיבי…….

4. ספר הזמנות – אחד הספרים החשובים ביותר, וגורם לפסילת ספרים מספר אחד. למה? כי בעלי העסקים לא תמיד מודעים לחובה הזו, וחבל.
ספר הזמנות הוא ספר כרוך שבו יירשמו כל ההזמנות לשירות, פרט לשירות המבוצע בנוכחות המזמין במקום עסקו הקבוע של נותן השירות ונערך לגביו התיעוד הנדרש על פי הוראות ניהול ספרים מיד בגמר השירות (הפקת חשבונית);

אם נרשמו עם קבלת ההזמנה התאריך, שם המזמין ומענו ותיאור השירות המוזמן בחשבונית, אין חובה לרשום הזמנה זו בספר הזמנות. לדוגמה – מספרה שמגיע אליה לקוח מזדמן על בסיס מקום פנוי – ומוציאים לו חשבונית בסיום השירות, אין חובה לרשום בספר הזמנות את העבודה. לעומת זאת לקוחה שמתקשרת להזמין מקום מראש – יש לרשום בספר ההזמנות מיד.
הערה – לקוח שהזמין מקום, ולא הגיע או ביטל, יש לרשום הערה בספר ההזמנות שלא הגיע או ביטל, על מנת שבביקורת ניהול ספרים – כאשר יבקשו להציג חשבונית לאותו לקוח, לא יהיה מצב לא נעים…

5. בשום מקרה – אין לזרוק את ספר ההזמנות של שנים קודמות שעדיין פתוחות לביקורת ברשויות המס (עד 7 שנים לאחור), ובשום מקרה אין לקרוע דפים מספר ההזמנות ו/או למחוק בטיפקס.

6. בעסקים בהם יש מחירים קבועים למוצרים או שירותים – יש להציג מחירון בעסק, ובמידה שנדרשים להציג מחירון בביקורת ניהול ספרים, יש לדאוג שיהיה אצלכם מחירון כזה בהישג יד.

7. יש לשמור בקלסר נפרד את טפסי ההפקדות בבנק של המזומנים והשקים. אתם עשויים להידרש להציג את כל מסמכי ההפקדות.
במידה שהופקדו שיקים בחשבון ואין רישום של תקבולים בשקים בקופה או בספר החשבוניות – תהיה לכם בעיה.
במידה שהופקדו מזומנים מעבר למה שהיה בסיכום היומי – תצטרכו לספק הסבר מניח את הדעת, וזה הולך להיות קשה. מומלץ להפקיד את תוכן הקופה, בניכוי מה שנשאר בעסק לצרכי קופה קטנה או עודף. עדיף להפקיד פחות מאשר להפקיד יותר, ואם יש צורך למלא את חשבון הבנק של העסק – לבצע זאת בהעברה מהחשבון האישי – ולשמור על האסמכתא לכך.

8. בכל מקרה של שאלה או ספק יש לפנות למשרדנו בהקדם, על מנת לא להגיע למצב של ביקורת פתע כשאינכם מוכנים אליה.

הפוסט איך נעבור את ביקורת מס הכנסה בהצלחה ! הופיע ראשון בלריסה גולקו

הפוסט נקודות זיכוי לתושב חוזר – תיקון פקודת מס הכנסה הופיע ראשון בלריסה גולקו

קיימת אי ודאות בשאלה – האם יש לכלול עסקה זו כשכירות רכב, שההוצאה מוכרת בשנת במס שבה ההוצאה.

שאלה:
מה היבטי מס הכנסה, מע"מ ותיאום רכב לעובדים ולבעלי שליטה בנושא?

היבטי מס הכנסה

ליסינג הוא עסקת השכרת רכב לתקופה קצובה וידועה מראש. בעסקת שירת כלי רכב בליסינג קיימים שני סוגי מסלולים: ליסינג מימוני וליסינג תפעולי.

ליסינג מימוני:

עסקת ליסינג מימוני מקנה לשוכר, בין היתר, אופציה לרכוש את הנכס המושכר במחיר מופחת (שנקבע מראש) בתום תקופת השכירות. עסקה זו מסווגת לעניין מס הכנסה כעסקת שכר-מכר, בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר), התשמ"ט-1989 (להלן: תקנות שכר-מכר"(, וזאת אם נחתם "חוזה שימוש" בין ה"משתמש" לבין המשכיר (חברת הליסינג), ונקבע בו "דמי שימוש" בעד "הציוד המוכר" ו "תקופת השימוש" בציוד המוכר, כהגדרת המונחים בתקנות שכר-מכר.

נישום המשתמש בציוד שכר-מכר אינו נחשב מבחינה קניינית לבעלים של הציוד, לפיכך אינו יכול לדרוש בניכוי הוצאות פחת על הציוד לפי סעיף 21 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961. ואולם, שר האוצר התקין את תקנות שכר-מכר, המסדירות את התרת דמי השכירות בעסקאות שכר-מכר, כפוף לתנאים שנקבעו.

בתקנות שכר-מכר נקבע כי נישום שמשתמש "בציוד שכר מכר" ומשלם בעבורו דמי שימוש לייצור הכנסתו – דמי השימוש כאמור יותרו לו בניכוי בהתקיים התנאים בתקנות.

ליסינג תפעולי:

עסקת ליסינג תפעולי היא עסקת שכירות לתקופה מסוימת (בדרך כלל בין שנתיים לארבע שנים), כך שמשך התקופה נהנה המשכיר מהשימוש ברכב ומהטיפולים ו הנעשים על ידי חברת הליסינג, וזאת בתמורה לתשלום חודשי קבוע. לעניין מס הכנסה, עסקת ליסינג תפעולי מסווגת כעסקת שכירות לכל דבר.

ניכוי דמי השכירות בעסקת ליסינג תפעולי מוסדר בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995 (להלן:"תקנות הרכב").

תקנות הרכב מתוות קווים מנחים לניכוי "הוצאות החזקת רכב", כהגדרת המונח בתקנות הרכב, וזאת בעד השימוש ברכב. שיטת חישוב ההוצאות המותרות בניכוי בתקנות הרכב תלויה בשאלה האם הרכב צמוד או ל צמוד, וזאת כמפורט להלן:

• רכב לא צמוד:על פי תקנות הרכב, נקבעו 2 חלופות לחישוב ההוצאה המוכרת, ויש לבחור את הגבוהה מביניהן.

  חלופה 1: סך הכול הוצאות הרכב שהוציא הנישום, בניכוי סכום שווי השימוש ברכב כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987 (להלן:"תקנות שווי השימוש").
  חלופה 2: שיעור 45% מסכום ההוצאות בפועל לרכב שאינו אופנוע L3.

• רכב צמוד:תקנה 3 לתקנות הרכב קובעת כי הוצאות החזקת הרכב בשל רכב שהחברה העמידה לרשות עובדיה, מותרות בניכוי במלואן.

ולענייננו, תקופת השכירות היא ל-36 חודשים, שלושת התשלומים האחרונים משולמים מראש, כלי הרכב מוחזקים לחברת הליסינג בתום התקופה ונערך חישוב של חריגת ק"מ ונזקים בתום תקופת השכירות.

נסיבות המקרה מצעיות על כך שאין ההסכם מהווה עסקת שכר-מכר לעניין מס הכנסה, ודמי השכירות כאמור לא מהווים "דמי שימוש" כהגדרת המונח בתקנות שכר-מכר.

לפיכך, ניתן לסווג את עסקת הליסינג כאמור כעסקת ליסינג תפעולי, ולכן דמי השכירות השוטפים בעד השימוש בכלי הרכב כאמור מהווים "הוצאות החזקת רכב" לעניין תקנות הרכב.

אם כן, רואים כי דמי השכירות בעד השימוש בכלי הרכב הצמודים לעובדים יותרו לחברה בניכוי באופן מלא, דמי השכירות בעד השימוש ברכבים יותרו בניכוי רק אם שולמו בשנת המס. אם שולמו דמי השכירות מראש, החברה אינה רשאית לנכות את כל ההוצאה בשנה שבה שולם הכסף, אלא בכל שנת מס ינוכה רק החלק היחסי של ההוצאה המתייחס לשנה הנוכחית.

להשלמת התמונה יצוין כי כנגד התרת הוצאות השכירות החברה חייבת לזקוף את שווי השימוש ברכב להכנסת העובד. שווי השימוש נקבע על פי תקנות שווי השימוש ברכב. יוער כי ביום 30.12.2009 נקבעו התקנות החדשות לשווי השימוש ברכב, המשנות את שיטת חישוב השווי משיטת קבוצות הרכב לשיטה הלינארית.

הפוסט היבטי מס הכנסה בעסקאות שכירת רכב בליסינג הופיע ראשון בלריסה גולקו

יועצת   מס

הפוסט ניהול עסק לפי הוראות ניהול ספרים הופיע ראשון בלריסה גולקו