סעיף 6(ט) לחוק עבודת נשים  קובע ,כי "היעדרות של האישה  מעבודה לרגל חופשת הלידה לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעביד ".

ימי מחלה – חופשת הלידה על פי החוק תובא בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה .

דמי הבראה – צו הרחבה בדבר תשלום דמי הבראה קובע ,כי תקופה של חופשת לידה מהווה וותק מלא לתשלום דמי הבראה .

חופשה שנתית – ימי חופשת הלידה אינם נחשבים כימי עבודה המזכים את העובדת בחופשה ,אך בהתאם לחוק חופשה שנתית די שהעובדת תעבוד 200 יום בשנה על מנת שתקבל את מלוא תקופת החופשה הנקובה בחוק.

הפקדות לקרן פנסיה ,ולקרן השתלמות – חובת ההפקדה לקרן פנסיה בתקופת חופשת הלידה חלה על המעסיק (את החלק של המעסיק בלבד) ,ועל העובדת (את החלק שלה).

פיצויי פיטורים – ימי חופשת הלידה לא יבואו במניין לעניין קביעת סכום הפיצויים  .

הפוסט צבירת זכויות האישה בחופשת לידה . הופיע ראשון בלריסה גולקו

ביום 20/6/16 פורסם ברשומות "צו ההרחבה בדבר הגדלת הפרשות לביטוח פנסיוני במשק" . פירוש הדבר הינו שיצא חוק חדש שבעקבותיו – יעלה אחוז הפרשות לפנסיה לעובדים.

החל מיום 1.7.2016 כל עובד יבוטח ,בגין שכרו הקובע ,בשיעורים שלא יפחתו מהשיעורים המפורטים להלן:

• ניכוי מהעובד לרכיב תגמולים.

החל מיום 1.7.16 – יוגדלו דמי הגמולים ל-5.75%

החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי הגמולים ל-6%

• תשלום המעסיק לרכיב תגמולים.

החל מיום 1.7.16 – יוגדלו דמי הגמולים ל-6.25%

החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי הגמולים ל-6.5%

• תשלום המעסיק לרכיב פיצויי פיטורים.

שיעור הפרשת המעסיק לרכיב פיצוים לקרן פנסיה ו/או קופת ביטוח /או קופת גמל ,יהיה בהתאם לקבוע בהסכם החל על העובד והמעסיק ובלבד  ,שבכל מקרה לא יפחת  מ-6%  מהשכר הקובע (ניתן להפריש עד 8.33%).

הפוסט יצא צו ההרחבה החדש בדבר הגדלת הפרשות לביטוח פנסיוני במשק החל מ-1/7/2016. הופיע ראשון בלריסה גולקו

חודש הרמדאן מצוין על ידי המאמינים המוסלמים במשך חודש ימים ,שבמהלכם נהוג לצום בכל יום.

בחוקי העבודה אין כל התייחסות לשעות העבודה בימי חודש הרמדאן . לפיכך ,על פי החוק ,יש לראות בימים אלה ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהם. כלומר העובד יקבל שכר רגיל עבור עבודתו בימים אלה.

עם זאת העובד רשאי לפנות למעביד עם בקשה לחופשה (על חשבון ימי החופשה הצבורים שלו).

הפוסט עבודה בחודש רמדאן. הופיע ראשון בלריסה גולקו

ביום 16/2/16 פורסם ברשומות חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 15 והוראת שעה ) , התשע"ו -2016 (להלן :"התיקון לחוק") להלן עיקרי התיקון לחוק :

בהתאם לסעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית (התשי"א -1951) העובדים (אלה שעובדים 6 ימים בשבוע)  היו זכאים בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות לעבודתם ל-14 ימי חופשה ברוטו (כולל ימי המנוחה השבועית) .בשנה החמישית זכאים העובדים ל-16 ימי חופשה (כולל המנוחה השבועית) ,והזכאות עולה בהדרגה בהתאמה לוותק עד למקסימום של 28 ימי חופשה (כולל מנוחה שבועית) .

השינוי  בחוק:

בהתאם לתיקון החוק , החל  מ- 7/2016  אורך החופשה (עבור אלה שעובדים 6 ימים בשבוע) לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות יהיה 15 יום  (כולל ימי המנוחה השבועית).

כמו כן , החל מ – 1/2017 אורך החופשה (עבור אלה שעובדים 6 ימים בשבוע)  לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד בעד כל אחת מ-5 השנים הראשונות יהיה 16 יום  (כולל ימי המנוחה השבועית).

הפוסט חוק חופשה שנתית – הארכת תקופת החופשה (תיקון מס' 15 והוראת השעה) התשע"ו -2016. הופיע ראשון בלריסה גולקו

המדריך המלא למעסיקים לתקופת החגים

מספר שעות העבודה בערב חג.

א.    במקום העבודה בו עובדים 8 שעות ביום, שישה ימים בשבוע: חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על 7 שעות עבודה.

ב.     במקומות עבודה בהם עובדים 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע: ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות.

ג.      במקרה בו עובד יצא לחופשה בערב חג-המעסיק יכול לנכות לו יום חופשה מלא, אלא אם חל במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/מיוחד, צו הרחבה ענפי, הסכם עבודה או נוהג הקובע לעניין זה הוראה מטיבה עם העובד ,אז יש לנהוג על פיו.

לעניין זה יצויין ,כי על פי סעיף 6 לחוק חופשה שנתית ,עובד רשאי לבחור לקחת יום חופשה בתשלום ביום זה (שהינו אחד מהימים המנוים בתוספת לחוק חופשה שנתית מהם רשאי העובד לבחור לקחת יום חופשה אחד) על חשבון החופשה השנתית שלו ,ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש לפחות.  ברשימת המועדים עפ"י סעיף 6 לחוק חופשה שנתית נכללים ,בין היתר, ערב יום כיפור ,ערב סוכות ,ערב פסח ,וערבי שביעי של פסח ,ערב שבועות ,ערב ראש השנה.

תמורה בגין יום גשר

לעיתים נוצר "יום גשר" בין חג לבין סוף השבוע.

בהקשר לכך, ישנן שתי אפשרויות:

1.יום גשר ביוזמת המעביד  :

א. עובד זכאי לשכרו גם אם לא עבד בפועל, כאשר הוא מוכן לעבוד והמעסיק לא סיפק לו עבודה.

ב. האם ניתן לזקוף יום חופשה בגין יום גשר? במקרה בו לעובד ישנה יתרת חופשה צבורה לזכותו, המעסיק יוכל לנכות לעובד יום חופשה בגין יום הגשר ולשלם לו דמי חופשה בגין יום זה. אך במקרה בו לעובד ספציפי אין ימי חופשה צבורים לזכותו, המעסיק אינו רשאי לרשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית, והעובד זכאי לשכר עבודה רגיל "ביום הגשר" שנכפה עליו.

לפיכך ,מעסיק שכופה "יום גשר" על עובדיו יוכל לקזז יום חופשה ממכסת החופשה הצבורה של כל עובד או לשלם לעובד שכר רגיל עבור אותו יום (במקרה בו לעובד אין יתרת ימי חופשה צבורה לזכותו) ,זאת כמובן כשלא קיים הסכם אישי/ נוהג/הסכם קיבוצי/צו הרחבה במקום העבודה הקובע אחרת

2.יום גשר ביוזמת העובד:

אם העובד פונה מיוזמתו למעסיק ומבקש "יום גשר", בידיעה כי אין לו ימי חופשה צבורים-המעסיק יכול לנכות לעובד יום היעדרות ממשכורתו.

 תשלום עבור ימי חג-עובד במשכורת ועובד בשכר.

א.    עובד ששכרו משתלם על בסיס חודשי: זכאי לשכר עבודה גם עבור ימי חג החלים באותו חודש, מאחר ששכרו משתלם על בסיס קבוע, ללא תלות במספר ימי העבודה בחודש.

עובד שעתי אשר אינו עובד ביום החג.

חוק קובע כי עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום כיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות). צו ההרחבה האמור קובע כי עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.

תשלום בגין העסקת עובד שעתי בחג .

מסעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה (שעניינו תשלום בגין מנוחה שבועית ,שחל כאמור גם לגבי ימי חג ) עולה כי עובד שעתי אשר הועבד בחג ,זכאי לשכר עבודה בשיעור 150% ולשעות מנוחה (במקום שעות החג שבהן עבד) במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.

מספר שעות העבודה בחול המועד

בחוק אין כל התייחסות לשעות העבודה ב"חול המועד" או לתשלום בגינן. כלומר, על פי דיני העבודה ימי העבודה בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים.

מחלה במהלך החג.

בחוקי העבודה אין כל התייחסות לאופן תשלום ימי מחלה שחלים       בימי חג. ניתן לטעון כי עובד שחלה במהלך החג זכאי ליהנות משכר עבודה מלא. ניתן לטעון כי יש להתייחס לימי מחלה הנ"ל כאל ימי מחלה לכל דבר, ולשלם לעובד בהתאם לחוק דמי מחלה.

חג בזמן חופשה שנתית.

במקרה בו עובד יוצא לחופשה שנתית ובמהלך תקופת חופשתו חל יום חג-אין להוריד ממכסת ימי החופשה השנתית להם זכאי העובד את יום החג שחל במהלך החופשה.

מתנות חג לעובדים-דגשים והבהרות

האם קיימת על המעסיק חבות חוקית להעניק מתנה לחג?

בחוקי העבודה אין כל חובה על המעסיק להעניק לעובדיו שי לחג.

חלוקת שי לחג לחלק מהעובדים בלבד,עלולה להיות אפליה אסורה!

האם עובדת הנמצאת בחופשת לידה זכאית למתנה לחג?

כאמור,אין בחוק כל חובה על המעביד להעניק לעובדיו שי לחג.

לעניין תלושי קניה כשי לחג.

כאשר ניתן לעובד תשלום בשווה כסף,יקבע המעביד לצורך תשלום המס את סכום התשלום כפי שעלה לו או לפי מחיר השוק, הכל לפי הגבוה.

יחד עם זאת,עמדת נציבות מס הכנסה היא כי במקרים בהם תלושי השי נרכשים ברכישה מרוכזת על ידי המעביד,ניתן להתייחס להפרש בין עלות התלושים לשוויים-כהנחה מסחרית הניתנת למעביד,ולפיכך שווי ההטבה יהיה בגובה עלות התלושים למעביד.זאת,במקרה בו עלות התלושים למעביד לא פחותה מעלותם ברכישה מרוכזת אחרת.

הפוסט המדריך המלא למעסיקים לתקופת החגים הופיע ראשון בלריסה גולקו

התפטרות עקב העתקת מגורים תזכה עובד בפיצויי פיטורים במקרים הבאים:

(1) "ישוב חקלאי" – קיבוץ,מושב ,או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים.

(2) "ישוב באיזור פיתוח" –בהתאם לרשימת ישובים באתר של מס הכנסה.

(3) התנחלויות/ היאחזויות שאושרו – בהתאם לרשימה באתר של מס הכנסה.

הפוסט פיצויי פיטורים בעקבות התפטרות בשל העתקת מקום המגורים הופיע ראשון בלריסה גולקו

נושא  הזכאות לתשלום עבור ימי חג ,לכלל עובדים במשק,הוסדר בצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל-43 שעות שבועיות ,אשר פורסם בחודש 7.2000 (להלן "הצו לקיצור שבוע עבודה ") .הצו מהווה "ברירת מחדל" ביחס לכל העובדים והמעבידים ,אשר לא חל עליהם הסדר מיטיב אחר.

לעניין עובד חודשי – הצו לקיצור שבוע העבודה קובע ,"כי עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור ימי החג".

לעניין עובד שעתי ויומי – הצו לקיצור שבוע העבודה קובע כי עובד בשכר (עובד שעתי או יומי) זכאי לתשלום עבור ימי החג ,לאחר שלושה חודשי עבודה במקום העבודה ,אם הוא לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחריו) ,אלא בהסכמת המעביד .הזכות הינה לתשלום מלא עבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה,יום הכיפורים, 2 ימי חג הסוכות, 2 ימי חג הפסח, חג השבועות, ויום העצמאות)

עוד נקבע בצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה כי עובד כאמור לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת .

ואולם, צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ,מסייג את תחולתו וקובע כי לא יחול על עובדים ,שלגביהם נקבעו הוראות עם תנאים עדיפים בהסכמים קיבוציים ומעסיקיהם .

הוראות עדיפות קיימות למשל בצו ההרחבה בענף תעשיית הפלסטיקה מיום 28.10.1974 , ובצו הרחבה בתעשיית הקרמיקה ,הזכוכית ומוצריהם מיום 1.7.1986 – אשר קובעים בין היתר כי בכפוף להתקיימות התנאים שבצו ,ישולם לעובד בשכר עבור ימי החג גם אם חלו בשבת.

הפוסט תשלום דמי חגים עבור חג שחל בשבת. הופיע ראשון בלריסה גולקו

סעיף 20 לחוק הגנת השכר קובע , כי המועד לתשלום פיצוי פיטורים לעובד , הוא באופן עקרוני ,יום הפסקת יחסי עובד ומעביד . זאת ,למעט מקרים חריגים הקבועים בסעיף 20 לחוק.

חישוב פיצויי הלנת פיצויי פיטורים:

(1) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום הפיצויים ועד ליום בו שולמו בפועל.

(2) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום הפיצויים ועד ליום בו שולמו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה ,בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים .בעד חלק מחודש תשולם התוספת האמורה של 20% באופן יחסי.

הפוסט המועד לתשלום פיצוים הופיע ראשון בלריסה גולקו

המאמר נועד למידע כללי בלבד ואין בו משום חו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ואין בו המלצה לנקיטה בהליכים ו/או הימנעות מהם. המידע עשוי להיות חלקי ו/או להכיל טעויות ו/או השתמטות ו/או אי-דיוקים ו/או להיות בלתי עדכני ו/או לא לפרט את כל המקרים ו/או החריגים הרלוונטים.

הפוסט הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות הופיע ראשון בלריסה גולקו

הודעה חשובה למעסיקים !

 הגשת טופס 161 לרשות המסים במקרה של פיטורין

במקרה שעובד פוטר מעבודתו וזכאי  לפיצויי פיטורין.

במהלך השנים הופרשו עבור העובד לקופת פנסיה אישית תשלומי עובד ומעסיק. על פי טופס 161 שהופק, ישולם לעובד שווי פדיון פיצויים אשר הציגה קרן הפנסיה ונוסף על כך ישלם המעסיק את החסר לתשלום מלוא הפיצויים. בטופס 161 רשומים שני משלמים.

 שאלות אשר עולות הרבה בדבר תשלום פיצויים והגשת הטופס 161:

 על מי מוטלת החובה להגיש את טופס 161 לרשויות מס הכנסה על מעסיק או קרן הפנסיה?

1. במקרה שהעובד בחר שלא לפדות את הכספים הצבורים לזכותו בקרן הפנסיה, על מי חלה החובה להגיש את טופס 161, והאם יש להפיק טופס 161 חדש ללא השווי מקרן הפנסיה?

 תשובות:

 על פי הנחיות רשות המסים, במקרה הנדון על המעסיק לחשב את הפטור ולהורות על ניכוי מס במקור, וכן לשלוח טופס 161 לפקיד השומה במילוי שלא של חלק י"א שיהווה אסמכתה להוראת ניכוי המס במקור.

אם העובד בוחר ברצף קצבה אזי יש לציין זאת בסעיף האחרון של חלק י"א לטופס 161.

הפוסט טופס 161 הופיע ראשון בלריסה גולקו