ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הצעת שר האוצר ורשות המיסים לתקן את סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי אילת ,כך שהזיכוי הניתן מכוחו יינתן כנגד ההכנסה החייבת מיגיעה אישית של התושבים ,ולא רק מהכנסתם מעבודה ,מעסק או ממשלח יד ,כך גם מי שיקבל הכנסה מקצבה יהיה זכאי לזיכוי מהמס החל על הכנסתו .

כיום הסעיף קובע כי מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אילת ,זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור 10% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית ,עד לסכום של 241,080 ₪ ,שנצמחה או הופקה באזור אילת או באזור חבל אילות. בתיקון לחוק מוצע להשוות הטבה זו להטבה שמקבלים תושבי יישובים מוטבים אחרים ,ולקבוע כי הזיכוי יינתן לתושבי אילת גם לגבי הכנסה מקצבה המשולמת על ידי מעסיק לשעבר או על ידי קופת גמל לקצבה.

הפוסט הקלה במס לתושבי אילת תורחב ותחול גם על הכנסה מפנסיה הופיע ראשון בלריסה גולקו

ביום 20/6/16 פורסם ברשומות "צו ההרחבה בדבר הגדלת הפרשות לביטוח פנסיוני במשק" . פירוש הדבר הינו שיצא חוק חדש שבעקבותיו – יעלה אחוז הפרשות לפנסיה לעובדים.

החל מיום 1.7.2016 כל עובד יבוטח ,בגין שכרו הקובע ,בשיעורים שלא יפחתו מהשיעורים המפורטים להלן:

• ניכוי מהעובד לרכיב תגמולים.

החל מיום 1.7.16 – יוגדלו דמי הגמולים ל-5.75%

החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי הגמולים ל-6%

• תשלום המעסיק לרכיב תגמולים.

החל מיום 1.7.16 – יוגדלו דמי הגמולים ל-6.25%

החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי הגמולים ל-6.5%

• תשלום המעסיק לרכיב פיצויי פיטורים.

שיעור הפרשת המעסיק לרכיב פיצוים לקרן פנסיה ו/או קופת ביטוח /או קופת גמל ,יהיה בהתאם לקבוע בהסכם החל על העובד והמעסיק ובלבד  ,שבכל מקרה לא יפחת  מ-6%  מהשכר הקובע (ניתן להפריש עד 8.33%).

הפוסט יצא צו ההרחבה החדש בדבר הגדלת הפרשות לביטוח פנסיוני במשק החל מ-1/7/2016. הופיע ראשון בלריסה גולקו

חודש הרמדאן מצוין על ידי המאמינים המוסלמים במשך חודש ימים ,שבמהלכם נהוג לצום בכל יום.

בחוקי העבודה אין כל התייחסות לשעות העבודה בימי חודש הרמדאן . לפיכך ,על פי החוק ,יש לראות בימים אלה ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהם. כלומר העובד יקבל שכר רגיל עבור עבודתו בימים אלה.

עם זאת העובד רשאי לפנות למעביד עם בקשה לחופשה (על חשבון ימי החופשה הצבורים שלו).

הפוסט עבודה בחודש רמדאן. הופיע ראשון בלריסה גולקו

בשנים הקודמות אושר ויצא חוק ההתייעלות הכלכלית ובו עודכנה תקרת עוסק פטור מסכום של 79,482 ₪ לסכום של 100,000 ₪ .התיקון חל רטרואקטיבית מיום 1/1/2014 .

בפועל מסיבות טכניות ,אף על פי שהחוק אושר ופורסם , לא בוצע התיקון בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו -1975 (להלן "החוק") ומשכך נשאר הסכום בשיעורו הקודם.

גם טבלאות המידע שהמדינה מפרסמת התעלמו מהתיקון והשאירו את התקרה כמו שהייתה . משכך, למרות כוונת המחוקק ,נותרה התקרה הלכה למעשה בסכום של 79,482 ₪ .

לקראת סוף חודש 8/2015 ,עודכנו הסכומים בטבלאות שבאתר רשות המיסים באופן רטרואקטיבי החל מיום 1/1/2014 לסך של 100,000 ₪ כפי שפורסם קודם בחוק הנ"ל.

בתחילת שנת המס 2016 , במכתב שנשלח ללשכות המקצועיות ביום 3/1/16 וכותרתו " הרישום כעוסק מורשה/עוסק פטור על פי חוק מע"מ לשנים 2014-2016" נאמר : כי עוסקים אשר בעקבות הטעות שילמו מע"מ שלא לצורך –  זכאים להחזר המע"מ ששולם, בתנאים שיפורטו להלן:

1. העוסק יוציא הודעות זיכוי כדין בשל כל חשבוניות  המס שהוציא בעבר.

2. הגשת דו"ח מתקן בשל כל דו"ח תקופתי שהוגש.
3. אם קוזזו תשומות, על הדו"ח המתקן לאפס גם אותן – באופן שהתוצאה היא החזר כספי נטו(בניכוי התשומות שנתבעו).

נוסף על כך נאמר כי עוסקים מורשים שיקבלו החזרי מע"מ כאמור לעיל ,ישונה רישומם בחזרה לעוסק פטור (בהנחה שמחזורם נמוך מהתקרה החדשה).

המכתב מציין כי עוסקים אשר שינו את סיווגם על פי בקשתם – אינם זכאים להחזר .

הפוסט עדכון תקרת עוסק פטור לשנים 2014-2016 (רטרואקטיבית) הופיע ראשון בלריסה גולקו

לאחרונה נודע כי רשות המיסים עומדת על דעתה כי אסור להשתמש ביומן רכב  לקביעת שווי שימוש ברכב צמוד לעובד

ההנחיה קובעת כי יש לקבוע שווי שימוש ברכב צמוד לעובד  רק לפי התקנות באופן גלובלי , לפי 2.48% משווי הרכב בעת מכירתו לראשונה על ידי היבואן.

יש סיכויים גבוהים על פי הפסיקה שניתנה בעבר בבתי המשפט בעניינים דומים ,כי עמדת רשות המיסים הנ"ל לא תתקבל בביקורת שיפוטית.

להיפך ,מרבית הפסיקה שניתנה בדיני המס תומכת דווקא במס אמת על הכנסות וטובות הנאה ולא במיסוי על בסיס אומדנים משוערים.

בכלל ,עמדה זו של רשות המיסים אינה ברורה כלל ועיקר ואף פוגעת בגביית מס אמת .הרי דווקא השימוש ביומן רכב על פי מערכת המנוהלת על ידי חברה חיצונית ,כגון: איתוראן או פוינטר ,ומבוססת על דיווחי GPS  ,מאפשרת יתרונות רבים, המועילים לגביית מס אמת וליעילות המשקית בכלל ,בין היתר, באלמנטים הבאים:

• זיהוי לקוחות– מערכת הבקרה על כל נסיעות הנהגים ,מאפשרת לרשות המיסים לזהות את כל הלקוחות שאליהם נוסעים הנהגים, מועדי הנסיעות ואתרי העבודה. בכך, יש שקיפות וגילוי רבים לרשות המיסים בדבר פעילות העסק . ובעקיפין ,הגברת דיווחי אמת ומניעת העלמות מס.

• זיהוי עובדים– המערכת מזהה את כל העובדים לפי פרויקט ולקוח על פי נסיעתם ,ובכך מאפשרת פיקוח יעיל יותר של המעביד ,כמו גם של רשות המיסים על ניהול ורווחיות הפרויקט.
• זיהוי עבודות "צדדיות" של העובדים– רישום ומעקב על כל הנסיעות ברכב ,מאפשר מניעת "עבודות צדדיות" של העובד ,הנעשות על ידי שימוש ברכב המעביד ,ובכך מונעת העלמות מס.
• זיהוי נכונות ניכוי הוצאות הדלק והטיפולים ברכב– רישומי הנסיעות מאפשרים פיקוח מדויק על הוצאות הטיפולים ברכב במוסכים ועל הוצאות תדלוק הרכב .
• פיקוח צמוד של המעביד – העובדה כי המעביד נדרש לבדיקה חודשית שוטפת של נסיעות העובד בכל חודש ,כדי לוודא את רישום הנסיעה כעסקית או פרטית ,מאפשרת פיקוח הדוק וצמוד של המעביד על פעילות העובדים ובכך מגבירה את יעילות העבודה לתועלת המשק כולו.

מדובר ככל הנראה בהנחיה שגויה אשר טוב היה אם הייתה נשקלת מחדש על ידי רשות המיסים.

הפוסט רשות המיסים מזהירה נגד שימוש ביומן רכב לקביעת שווי רכב צמוד. הופיע ראשון בלריסה גולקו

ביום 16/2/16 פורסם ברשומות חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 15 והוראת שעה ) , התשע"ו -2016 (להלן :"התיקון לחוק") להלן עיקרי התיקון לחוק :

בהתאם לסעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית (התשי"א -1951) העובדים (אלה שעובדים 6 ימים בשבוע)  היו זכאים בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות לעבודתם ל-14 ימי חופשה ברוטו (כולל ימי המנוחה השבועית) .בשנה החמישית זכאים העובדים ל-16 ימי חופשה (כולל המנוחה השבועית) ,והזכאות עולה בהדרגה בהתאמה לוותק עד למקסימום של 28 ימי חופשה (כולל מנוחה שבועית) .

השינוי  בחוק:

בהתאם לתיקון החוק , החל  מ- 7/2016  אורך החופשה (עבור אלה שעובדים 6 ימים בשבוע) לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות יהיה 15 יום  (כולל ימי המנוחה השבועית).

כמו כן , החל מ – 1/2017 אורך החופשה (עבור אלה שעובדים 6 ימים בשבוע)  לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד בעד כל אחת מ-5 השנים הראשונות יהיה 16 יום  (כולל ימי המנוחה השבועית).

הפוסט חוק חופשה שנתית – הארכת תקופת החופשה (תיקון מס' 15 והוראת השעה) התשע"ו -2016. הופיע ראשון בלריסה גולקו

שאלה:
ניהול ושליטה של חברה זרה מתבצע בישראל .כיצד על החברה לפתוח תיק ולדווח לרשות המיסים (מס הכנסה) ?

פתיחת תיק לחברה זרה .
חברת חוץ המעוניינת לקיים פעילות עסקית בישראל חייבת להירשם ברשם החברות .ע"פ סעיף 1 (לחוק החברות ,התשנ"ט 1999) אשר קובע: "חברת חוץ –תאגיד ,למעט שותפות ,שהתאגד מחוץ לישראל".

מסמכים הנדרשים לרישום חברת חוץ ברשם החברות :
הבקשה לרישום חברת חוץ תוגש לרשם החברות בתוך חודש מהקמת מקום העסקים ,ויצורפו לה מסמכים הבאים:
1. תעודת התאגדות – יש להגיש תעודת התאגדות ממדינת המקור. במקרים שבהם מדינת המקור לא מנפיקה תעודת התאגדות ,עורך הדין המגיש את בקשת הרישום יאשר בכתב כי במדינת המקור לא מונפקת תעודת התאגדות ועליו לצרף אישור רשמי ממדינת המקור שיש בו כדי להעיד כי החברה רשומה במרשם החברות במדינת המקור.
2. תרגום נוטריוני של תעודת התאגדות לעברית.
3. תקנון ההתאגדות ותרגום נוטריוני לעברית של התקנון.
4. אישור סטאטוס ממדינת המקור מתורגם לעברית שיש בו כדי להעיד כי החברה פעילה .
5. ייפוי כוח לתושב ישראל ,מקור או העתק נאמן למקור של ייפוי כוח או כתב הרשאה ,המייפה את כוחו של אדם היושב כרגיל בישראל לפעול בשם החברה בישראל בכל דבר ועניין ,ואשר כולל את מספר זהותו ואת מענו.
6. הודעה המפרטת את שמו ואת מענו של האדם היושב בישראל המורשה לקבל בעבור החברה כתבי דין והודעות.
7. רשימת הדירקטורים של החברה – הרשימה תכלול את מספרי הדרכון (של תושבי החוץ) ואת שם מדינת האזרחות או מספרי זהות ישראליים.
8. אסמכתא מקורית על תשלום אגרת רישום חברת חוץ .

נוסף על רישום ברשם החברות ,פעילות עסקית בישראל מחייבת פתיחת תיק ורישום ברשויות המס בישראל ( מע"מ, מס הכנסה, וביטוח לאומי) טרם התחלת הפעילות העסקית.
הליך פתיחת התיקים במע"מ, במס הכנסה ,ובביטוח לאומי זהה להליך פתיחת תיקים של חברה שהתאגדה בישראל.
עם זאת , ישנה דרישה למינוי נציג לחברה זרה.

מינוי נציג.
סעיף 60 לחוק מע"מ קובע שיש למנות נציג לחברת חוץ המנהלת עסקים בישראל . על פי סעיף 60 לחוק מע"מ ,בתוך 30 יום ממועד תחילת פעילותו העסקית בישראל על עוסק זר מוטלת חובה להודיע למנהל מע"מ מיהו נציגו המקומי .הנציג יכול להיות יחיד שמקום מושבו הקבוע מצוי בישראל ,או תאגיד הרשום בישראל .
נוסף על כך , בתיקון 132 לפקודה נכנס לתוקף סעיף 68ב' לפקודה ,הקובע כי תושב חוץ אשר נדרש למנות נציג על פי סעיף 60 לחוק מע"מ ,נדרש למנות נציג גם לצורכי פקודת מס הכנסה . תפקידו של נציגו של תושב החוץ הוא להיות מיופה כוח להגשת דיווחים לרשות המיסים, אך גם לצורך קבלת כספים בעבור תושב החוץ ולכל דבר אחר הנדרש על פי דין בישראל.

הפוסט חברה זרה שהניהול והשליטה שלה בישראל – דיווח לצורכי מס. הופיע ראשון בלריסה גולקו

המדריך המלא למעסיקים לתקופת החגים

מספר שעות העבודה בערב חג.

א.    במקום העבודה בו עובדים 8 שעות ביום, שישה ימים בשבוע: חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על 7 שעות עבודה.

ב.     במקומות עבודה בהם עובדים 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע: ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות.

ג.      במקרה בו עובד יצא לחופשה בערב חג-המעסיק יכול לנכות לו יום חופשה מלא, אלא אם חל במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/מיוחד, צו הרחבה ענפי, הסכם עבודה או נוהג הקובע לעניין זה הוראה מטיבה עם העובד ,אז יש לנהוג על פיו.

לעניין זה יצויין ,כי על פי סעיף 6 לחוק חופשה שנתית ,עובד רשאי לבחור לקחת יום חופשה בתשלום ביום זה (שהינו אחד מהימים המנוים בתוספת לחוק חופשה שנתית מהם רשאי העובד לבחור לקחת יום חופשה אחד) על חשבון החופשה השנתית שלו ,ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש לפחות.  ברשימת המועדים עפ"י סעיף 6 לחוק חופשה שנתית נכללים ,בין היתר, ערב יום כיפור ,ערב סוכות ,ערב פסח ,וערבי שביעי של פסח ,ערב שבועות ,ערב ראש השנה.

תמורה בגין יום גשר

לעיתים נוצר "יום גשר" בין חג לבין סוף השבוע.

בהקשר לכך, ישנן שתי אפשרויות:

1.יום גשר ביוזמת המעביד  :

א. עובד זכאי לשכרו גם אם לא עבד בפועל, כאשר הוא מוכן לעבוד והמעסיק לא סיפק לו עבודה.

ב. האם ניתן לזקוף יום חופשה בגין יום גשר? במקרה בו לעובד ישנה יתרת חופשה צבורה לזכותו, המעסיק יוכל לנכות לעובד יום חופשה בגין יום הגשר ולשלם לו דמי חופשה בגין יום זה. אך במקרה בו לעובד ספציפי אין ימי חופשה צבורים לזכותו, המעסיק אינו רשאי לרשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית, והעובד זכאי לשכר עבודה רגיל "ביום הגשר" שנכפה עליו.

לפיכך ,מעסיק שכופה "יום גשר" על עובדיו יוכל לקזז יום חופשה ממכסת החופשה הצבורה של כל עובד או לשלם לעובד שכר רגיל עבור אותו יום (במקרה בו לעובד אין יתרת ימי חופשה צבורה לזכותו) ,זאת כמובן כשלא קיים הסכם אישי/ נוהג/הסכם קיבוצי/צו הרחבה במקום העבודה הקובע אחרת

2.יום גשר ביוזמת העובד:

אם העובד פונה מיוזמתו למעסיק ומבקש "יום גשר", בידיעה כי אין לו ימי חופשה צבורים-המעסיק יכול לנכות לעובד יום היעדרות ממשכורתו.

 תשלום עבור ימי חג-עובד במשכורת ועובד בשכר.

א.    עובד ששכרו משתלם על בסיס חודשי: זכאי לשכר עבודה גם עבור ימי חג החלים באותו חודש, מאחר ששכרו משתלם על בסיס קבוע, ללא תלות במספר ימי העבודה בחודש.

עובד שעתי אשר אינו עובד ביום החג.

חוק קובע כי עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום כיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות). צו ההרחבה האמור קובע כי עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.

תשלום בגין העסקת עובד שעתי בחג .

מסעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה (שעניינו תשלום בגין מנוחה שבועית ,שחל כאמור גם לגבי ימי חג ) עולה כי עובד שעתי אשר הועבד בחג ,זכאי לשכר עבודה בשיעור 150% ולשעות מנוחה (במקום שעות החג שבהן עבד) במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.

מספר שעות העבודה בחול המועד

בחוק אין כל התייחסות לשעות העבודה ב"חול המועד" או לתשלום בגינן. כלומר, על פי דיני העבודה ימי העבודה בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים.

מחלה במהלך החג.

בחוקי העבודה אין כל התייחסות לאופן תשלום ימי מחלה שחלים       בימי חג. ניתן לטעון כי עובד שחלה במהלך החג זכאי ליהנות משכר עבודה מלא. ניתן לטעון כי יש להתייחס לימי מחלה הנ"ל כאל ימי מחלה לכל דבר, ולשלם לעובד בהתאם לחוק דמי מחלה.

חג בזמן חופשה שנתית.

במקרה בו עובד יוצא לחופשה שנתית ובמהלך תקופת חופשתו חל יום חג-אין להוריד ממכסת ימי החופשה השנתית להם זכאי העובד את יום החג שחל במהלך החופשה.

מתנות חג לעובדים-דגשים והבהרות

האם קיימת על המעסיק חבות חוקית להעניק מתנה לחג?

בחוקי העבודה אין כל חובה על המעסיק להעניק לעובדיו שי לחג.

חלוקת שי לחג לחלק מהעובדים בלבד,עלולה להיות אפליה אסורה!

האם עובדת הנמצאת בחופשת לידה זכאית למתנה לחג?

כאמור,אין בחוק כל חובה על המעביד להעניק לעובדיו שי לחג.

לעניין תלושי קניה כשי לחג.

כאשר ניתן לעובד תשלום בשווה כסף,יקבע המעביד לצורך תשלום המס את סכום התשלום כפי שעלה לו או לפי מחיר השוק, הכל לפי הגבוה.

יחד עם זאת,עמדת נציבות מס הכנסה היא כי במקרים בהם תלושי השי נרכשים ברכישה מרוכזת על ידי המעביד,ניתן להתייחס להפרש בין עלות התלושים לשוויים-כהנחה מסחרית הניתנת למעביד,ולפיכך שווי ההטבה יהיה בגובה עלות התלושים למעביד.זאת,במקרה בו עלות התלושים למעביד לא פחותה מעלותם ברכישה מרוכזת אחרת.

הפוסט המדריך המלא למעסיקים לתקופת החגים הופיע ראשון בלריסה גולקו

התפטרות עקב העתקת מגורים תזכה עובד בפיצויי פיטורים במקרים הבאים:

(1) "ישוב חקלאי" – קיבוץ,מושב ,או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים.

(2) "ישוב באיזור פיתוח" –בהתאם לרשימת ישובים באתר של מס הכנסה.

(3) התנחלויות/ היאחזויות שאושרו – בהתאם לרשימה באתר של מס הכנסה.

הפוסט פיצויי פיטורים בעקבות התפטרות בשל העתקת מקום המגורים הופיע ראשון בלריסה גולקו

נושא  הזכאות לתשלום עבור ימי חג ,לכלל עובדים במשק,הוסדר בצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל-43 שעות שבועיות ,אשר פורסם בחודש 7.2000 (להלן "הצו לקיצור שבוע עבודה ") .הצו מהווה "ברירת מחדל" ביחס לכל העובדים והמעבידים ,אשר לא חל עליהם הסדר מיטיב אחר.

לעניין עובד חודשי – הצו לקיצור שבוע העבודה קובע ,"כי עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור ימי החג".

לעניין עובד שעתי ויומי – הצו לקיצור שבוע העבודה קובע כי עובד בשכר (עובד שעתי או יומי) זכאי לתשלום עבור ימי החג ,לאחר שלושה חודשי עבודה במקום העבודה ,אם הוא לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחריו) ,אלא בהסכמת המעביד .הזכות הינה לתשלום מלא עבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה,יום הכיפורים, 2 ימי חג הסוכות, 2 ימי חג הפסח, חג השבועות, ויום העצמאות)

עוד נקבע בצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה כי עובד כאמור לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת .

ואולם, צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ,מסייג את תחולתו וקובע כי לא יחול על עובדים ,שלגביהם נקבעו הוראות עם תנאים עדיפים בהסכמים קיבוציים ומעסיקיהם .

הוראות עדיפות קיימות למשל בצו ההרחבה בענף תעשיית הפלסטיקה מיום 28.10.1974 , ובצו הרחבה בתעשיית הקרמיקה ,הזכוכית ומוצריהם מיום 1.7.1986 – אשר קובעים בין היתר כי בכפוף להתקיימות התנאים שבצו ,ישולם לעובד בשכר עבור ימי החג גם אם חלו בשבת.

הפוסט תשלום דמי חגים עבור חג שחל בשבת. הופיע ראשון בלריסה גולקו